שיינהורן אורי

שיינהורן אורי (הגדל)
נולד בחיפה. למד בבית-הספר היסודי ”מעלה הכרמל” ובבית- הספר התיכון-מקצועי ”בסמ”ת”. אורי היה הרוח החיה בחברה. לא הייתה פעולה חברתית שנעשתה ללא תכנונו או עצתו, ובתנועת ”הנוער העובד” היה הוא ראש וראשון למארגנים מסיבות וטיולים. מאחר שהיה נער יפה תואר, גבוה, בלונדי ובעל עיניים כחולות, זכה תמיד להערצת הבנות. אולם בשל רגישותו הרבה, לא ניצל את הצלחתו זו והעדיף אהבת-אמת. בבית-ספר המקצועי נתגלו לראשונה מיומנות ידיו, ורצונו הכביר לעשות ולהצליח.
אורי גויס לצה”ל בשלהי אוקטובר 1967, ומאחר שהיה בוגר בית-ספר מקצועי, הוצב לחיל החימוש. במסגרת שירותו עבר קורסים מקצועיים שונים, לרבות קורס קצינים וקורס קציני חימוש. בתפקידו כקצין חימוש, התחיל לבנות את הגדוד מבחינה טכנית. לדעת כולם היה מהדמויות היותר אהובות בגדוד. אורי התעניין ברכב אמפיבי ומצא סיפוק רב בעבודתו. הוא עבד על הכלים ללא ליאות וחילק הוראות עבודה ועזר היכן שצריך. מעולם לא סירב לעבוד. החריצות הייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו, ומפקדיו ידעו שאם נותנים לאורי תפקיד, יש על מי לסמוך.
בתקופת מלחמת ההתשה שירת בקו תעלת סואץ. משהגיעה עת שחרורו, בשלהי אוקטובר 1970 התנדב לשירות בצבא הקבע והוצב בבקעה, שם השתתף במרדפים רבים אחר מחבלים.
בשלהי דצמבר 1971 השתחרר אורי ויצא לחיים האזרחיים, לאחר שעשה שנה בשירות קבע. הוא נשאה לאשה את חברתו יעל, והשניים החליטו להגשים את חלומם - לגור בחיק הטבע. לכן קנו בית קטן במושבה אבן-יהודה, ושם נולדה בתם שרון. אורי עבד בייצור כלי-נשק במפעל של משרד הביטחון, ובערבים למד ניהול ייצור בשלוחה של הטכניון. למרות כל עיסוקיו הרבים שגזלו את רוב זמנו, מצא זמן להקדיש לבתו האהובה, ולבלות בערבים בחברת אשתו וידידיו להנעים להם בנגינתו בגיטרה ובקולו הערב.
במלחמת יום הכיפורים שירת כקצין חימוש בחזית הדרום, בגדוד שהורכב ממתנדבים. על הימים הראשונים של המלחמה סיפרו חבריו ליחידה: ”אורי פעל ללא ליאות. תמיד הרגיש צורך לעודד אותנו ולהיות במקום הנכון. תמיד דאג למלאי של ציוד, מזון ותחמושת. הוא נפצע בראשית המלחמה, אך עמד על כך שישוב לתפקידו. כשחצינו את התעלה נפלטה מפיו אנחה, שאמורה הייתה לסמל את שמחתנו, על כי סוף סוף עברנו את המלחמה. אך הגורל רצה אחרת... נאלצנו להמשיך ולהילחם”. ביום כ”ג בתשרי תשל”ד (19.10.1973) נכנס הגדוד לקרב המכריע של כיבוש מוצב ”אורחה”, היא סרפאום, שממערב לתעלת-סואץ. אורי, שלחם בראש הכוח, נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה, השאיר אחיו אישה ובת, הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
ספריה
סביום
מוקד עירוני
מתנ"ס
הרשמה
עבור לתוכן העמוד